דברים שתביעת השתקה יפה להם

מהן ההגדרות, האם פוליטיקאים עושים בהן שימוש ואיך הן נוגעות למשפחת נתניהו. תביעות השתקה, קווים לדמותן
אדוארד מונק, "הצעקה"
אדוארד מונק, "הצעקה"

בשבוע שעבר הגיש עיתון “הארץ” כתב ההגנה מיליטנטי מאוד במסגרת התביעה שהגיש נגדו המיליארדר דן גרטלר. כזכור, ביולי השנה פרסם דה מרקר תחקיר מקיף על התנהלות בעייתית לכאורה של המיליארדר, תוך שהוא מציג מסמכים ששקשורים לכאורה לעניין ומספר על העברת עשרות מיליוני דולר במזוודות לבנקים באפריקה. עיקר תגובתו של גרטלר כפי שפורסמה בכתבה עצמה היה ש””מדובר בפרסום משולל יסוד. מבדיקות שערכנו עולה כי עיתונכם אוחז במסמכים גנובים שחלק ניכר מתוכנם פוברק”. בעקבות הכתבה הגיש גרטלר תביעת דיבה עם סכום דמיוני של תשעה מיליון שקל, ובמקביל גם מקורבו, צחי אבו, שהוזכר בכתבה, הגיש תביעה נוספת נגד העיתון על סך שלושה מיליון שקלים נוספים.

ב”הארץ”, כאמור, הגיבו בצורה תקיפה. “מנצל את המערכת המשפטית, עושה באמצעותה שימוש ציני ואלים למטרותיו, שאינן אלא יצירת גימיק תקשורתי וניסיון להפחיד כלי תקשורת במדינה דמוקרטית” ו-“ניסיון פסול לפגוע באינטרס החשוב של עיתונאות חופשית וחוקרת תוך שימוש בלתי ראוי בהליכי משפט בניסיון להלך אימים על הנתבעים, ללא כל עילה”, היו רק חלק מהאמירות בכתב ההגנה, שמסתיים בבקשה למחיקה על הסף של התביעה.

המילה תביעת השתקה אמנם לא נכתבה בצורה מפורשת, אך מצורת ההתנסחות ובחירת המלים אין ספק כי הכוונה היא לכך. אבל האם באמת מדובר בתביעת השתקה?

בישראל, המקרה הראשון שבו ניתן פסק דין שעוסק לכאורה בתביעות השתקה היה ב-2018 בבית משפט השלום בפתח תקווה בעניין חברת עגלות התינוק בוגבו. “התביעה של חברת עגלות התינוקות נדחתה על הסף, אולם בשל ‘תובענה טורדנית וקנטרנית’ ולא בשל היותה תביעת השתקה”, אומר עו”ד בן קרפל ממשרד בן קרפל ושות’, “אך בפסק הדין בית-המשפט פרט מאפיינים לתביעת ההשתקה: פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים; טענות סרק – עובדתיות או משפטיות – שנועדו להתיש ולא לברר מחלוקת; סכום תביעה מופרז; ובראי כל אלו, בחינת תכלית הגשת התביעה ופוטנציאל יצירת ‘אפקט מצנן'”.

דברים שתביעת השתקה יפה להם
עו”ד בן (משמאל) ואדם קרפל ממשרד בן קרפל ושות’

האם המקרה של גרטלר מול “הארץ” עומד בסטנדרטים הללו? ככל הנראה לא. אמנם יש פערי כוחות וסכום תביעה מופרז (יותר מפי עשרה מאשר הפיצוי הגבוה ביותר שניתן בישראל בתביעות דיבה), אך בכל זאת מדובר בכלי תקשורת ולא באזרח מוחלש, ובהתחשב בטענות הקשות שדה-מרקר ייחס לגרטלר בכתבה, קשה לקבוע מראש שיש בתובענה טענות סרק.

ישראל עדיין לומדת מה זה SLAPP

באופן כללי הטיפול בתביעות השתקה SLAPP (Strategic Law-suit Against Public Participation) בישראל נמצא עדיין בחיתוליו, בניגוד לארה”ב שם עוסקים בנושא ברצינות כבר ארבעה עשורים.

“חשוב לציין כי ישנו שוני מהותי בין מאפייני תביעת ה’סלאפ’ נוסח ארה”ב, לבין המאפיינים המחלחלים לדין הישראלי והופכים אט-אט לכלל”, מוסיף עו”ד אדם קרפל, “עוד חשוב לציין כי בדין הישראלי, טרם התקבלה כהלכה מחייבת דוקטרינה לדחיית תביעות השתקה. לטעמי אנו נמצאים בישורת האחרונה לקראת קביעת כללים ברורים ומחייבים”.בשנה האחרונה חלה התקדמות נוספת בנושא, כשבינואר 2020, במסגרת הדיון בעניין ניידלי, בית-המשפט העליון הכיר במידה מסוימת בעקרונות שהופיעו בפסק הדין בוגבו.

“מאז ההכרה בעניין ניידלי הדיון עבר מהשאלה ‘האם’ ניתן לאפיין תביעה כתביעת השתקה, לשאלה מה המיקום האנליטי הנכון לבחינת הטענה: בקשה לסילוק על הסף? או במסגרת פסק-הדין לאחר בירור עובדתי?”, מוסיף עו”ד בן קרפל, “בפברואר 2020 בית-משפט השלום בחדרה דחה על הסף תביעה בנימוק של היותה תביעת השתקה וביוני האחרון בית-משפט השלום בתל-אביב דחה – לאחר דיון ובירור עובדתי מלא – תביעה בנימוק של תביעת השתקה. סוגיית המיקום הנכון לבחינת הטענה להשתקה, נותרה ללא הכרעה. אם כן זו תביעת השתקה, וזה מצב הדברים (בתמצית כמובן) נכון לעת הזו בדין הישראלי”.

הנשק החדש של הפוליטיקאים

את הכלי המאיים של תביעות השתקה, אימצו לאחרונה גם כמה נבחרי ציבור. אולי מבחינת הנתונים הטכניים הם לא עומדים אחד לאחד תחת ההגדרה של “משתיקים”, אבל כשיו”ר הקואליציה מיקי זוהר, שולח מכתב התראה לפני תביעה למשתמשת טוויטר שכל חטאה היה שיתוף ציוץ של פעיל המחאה סדי בן שטרית, ניתן להבין שאפשר שיש פה בעיה. האם למי שנהנה מחסינות על כל אמירה שלו יש זכות לשלוח התראה לפני תביעה על סך 100 אלף שקלים מאישה מהרחוב בגלל ציוץ – ואפילו לא על ציוץ שלה?

לכדי תביעה הסיפור הזה עדיין לא הגיע, כנראה בגלל שגם זוהר מבין שלא מדובר בתביעה טובה. אך ניתן להניח שבין אם תוגש תביעה ובין אם לא, מהלך שליחת מכתב ההתראה עלול להפחיד את מי שחשב או שיכול היה לכתוב ביקורת על חבר-כנסת בהמשך.

“לא ראוי לשלול מאדם זכות לתבוע את שמו הטוב, בוודאי שלא מנבחר ציבור. עם זאת, גם לא ראוי שתהיה א-סימטריה בהליך משפטי”, מבהיר עו”ד בן קרפל, “לכן, אם חבר-כנסת שנהנה מחסינות-עניינית בוחר להגיש תובענה אזרחית, לעמדתנו יש לקבוע שהוא מושתק (דיונית) מלטעון לחסינות אם תוגש תביעה שכנגד”.

עו”ד אדם קרפל מוסיף כי “בעניין רגב נ’ גולן השרה וחבר-הכנסת מירי רגב הגישה תביעה כנגד אזרח שהתבטא בגנותה. האזרח הגיש תביעה שכנגד, ורגב הגישה בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה ורגב הגישה ערעור, שנדחה גם הוא. מיד לאחר שהובהר שהתביעה שכנגד תתנהל עד תום, העניין כולו נסגר בפשרה”.

הנתניהו’ז: משתיקים או מושתקים?


עוד נקודת מבט מעניינת היא על התביעה ההדדית בין יאיר נתניהו לארגון מולד, שמתכתשים ביניהם בבתי המשפט מאז 2017.
זה התחיל בפוסט בדף “61” בפייסבוק שפרסם חמש עובדות לא ממש מחמיאות על נתניהו-הבן, נמשך בפוסט הקקי והאצבע המשולשת של האיש שמתגורר במעון הרשמי למרות שאינו מחזיק בתפקיד רשמי, ונגמר עם תביעת דיבה של מולד, שנענתה בתביעה של נתניהו נגד הארגון.

דברים שתביעת השתקה יפה להם
הפוסט של יאיר נתניהו שבעקבותיו הגיש ארגון מולד תביעת לשון הרע


האם מישהו פה מנסה להשתיק מישהו? “בכנות משפטית, התשובה היא לא”, מבהיר עו”ד אדם קרפל, “יש להתייחס לדברים כפי שהתרחשו באמת: מכון מולד הגיש בחודש אוגוסט 2017 תביעת לשון הרע כנגד יאיר נתניהו, ונתניהו השיב בתביעה שכנגד בחודש דצמבר 2017. סכום תביעה מופרז? זה לא. פערי כוחות? כלל לא בטוח. טענות סרק? ספק רב. ותכלית של השתקה מצדו של נתניהו? לטעמנו לא, הרי לא הוא פתח בהליך”.

“אבל האם ניתן לראות במהלך הגשת תביעה שכנגד כמהלך אסטרטגי? בוודאי”, מסייג עו”ד בן קרפל, “האם האסטרטגיה נועדה להשתיק? לטעמנו קשה לאמור זאת בנסיבות העניין. בסופו של יום, טרם נתנו פסקי-דין בערכאה הראשונה בעניינים אלו, ולמיטב הידיעה אף לא אחד מהצדדים הגיש בקשה לסילוק אחת מן התובענות על הסף. זה לבדו, יכול ללמד כי בנסיבות העניין גם במכון מולד לא בדיוק חושבים שמדובר בתביעת השתקה”.

גם בעניין התביעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה, הועלו טענות על השתקה, אך שם קבע בית המשפט באופן נחרץ, בכל הערכאות, כי אין מדובר ב”מקרה המתאים לפיתוח דוקטרינת SLAPP תורת הארץ” וכי למרות ש”תביעה המוגשת על ידי ראש הממשלה כנגד אדם פרטי, מעוררת חשש אינהרנטי לתביעת השתקה”, בסופו של דבר נקבע – תוך התייחסות למאפיינים מעניין בוגבו – כי “התביעה שבפנינו חסרה חלק מהמאפיינים הקלאסיים של תביעת השתקה”.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
דברים שתביעת השתקה יפה להם דברים שתביעת השתקה יפה להם
נגישות