מריה ניירה, האחראית על בריאות הציבור בתחומי סביבה וגורמים חברתיים מטעם ארגון הבריאות העולמי, מזהירה: "הבסיס לבריאות שלנו נשענת על שלושה יסודות: האוכל שאנחנו אוכלים, גישה למים וקורת גג. שלות היסודות הללו פגיעים מאוד והם בפני קריסה".

#EXCLUSIVE Climate change threats to life on Earth are systemic, interconnected and on a scale unprecedented in human history, UN's climate science advisors warn in draft report seen by @AFP
Some of its findings on impacts on nature:https://t.co/GaTJXCfU6r pic.twitter.com/PbnjW9c59H

— AFP News Agency (@AFP) June 23, 2021

ילד שנולד היום עלול להתמודד בגיל 30 עם איומים בריאותיים כתוצאה מעליית הטמפרטורות בכדור הארץ, זאת בהנחה שממשלות העולם לא יצליחו להפחית במכסות הפחמן הדו-חצמני, נכתב בטיוטה של הדו"ח של IPCC שמכילה 4,000 עמודים וכאמור תתפרסם בצורה מסודרת בשנה הבאה במה שייחשב לדו"ח שמציע סקירה הכי מקיפה עד היום על השלכות שינויי האקלים על כדור הארץ שלנו והמינים החיים בו.

לפי התחזית, עד שנת 2050 יתווספו 80 מיליון אנשים למעגל שנמצא בסכנת רעב. בנוסף, צפויות הפרעות למחזור המים שיגרום לירידה בגידולים המבוססים על גשם ברחבי אפריקה שמדרום למדבר סהרה. עד 40$ מהאזורים שמייצרים אורז בהודו עלולים להפוך לפחות מתאימים לתבואה ובגלל לעבודות חקלאות.

ייצור התירס העולמי כבר רשם ירידה של 4% מאז 1981 עקב שינויי אקלים, וההתחממות הנגרמת על ידי בני אדם גרמה לירידה בתפוקת הדוחן והסורגום במערב אפריקה בשיעורים של 20% ו-15% בהתאמה. את תפוקת הדוחן והסורגום בעד 20 ו -15% בהתאמה. בנוסף, תדירות ההפסדים הפתאומיים בייצור המזון כבר עלתה בהתמדה במהלך 50 השנים האחרונות.

עוד לפי הדו"ח נטען כי אפילו בזמן שעליית הטמפרטורות משפיעה על זמינות של גידולים משמעותיים, הערך התזונתי שלהם כבר נמצא בירידה. כך למשל, תכולת החלבון באורז, חיטה, שעורה ותפוחי אדמה צפויה לרדת בין 6% ל-14%, מה שיכניס 150 מיליון בני אדם לסכנת מחסור בחלבון. מרכיבי תזונה חיוניים – שכבר חסרים במדינות עניות יותר – אמורים לפחות עם עליית הטמפרטורות. כמו כן, אירועי מזג אוויר קיצוניים שתדירותם עלתה בשל שינויי האקלים יפגעו במזון באופן קבוע. בשל השלכות אלה של שינויי האקלים, צפויים מחירי המזון להאמיר בשיעור של כ-33% עד 2050 ובכך להביא 183 מיליון בני אדם ממשקי בית עם הכנסה נמוכה אל סף רעב כרוני.

בתוך 30 שנה צפויים ביבשות אסיה ואפריקה להתווסף עוד 10 מיליון ילדים יותר שיסבלו מתת תזונה ובעיות בריאות כרוניות. לפי הדו"ח כ-80% מהאוכלוסיה שנמצאת בסיכון לסבול מרעב חיה באפריקה ובדרום מזרח אסיה.

נוסף לבעיית המזון צפויה בעית קשה בגישה למקורות מים. כבר כעת מעל לחצי מאוכלוסיית העולם לא נהנית מביטחון בנגוע למקורות השתיה והשפעות שינויי האקלים צפויות להחמיר את הבעיה. בין 30 ל-140 מיליון בני אדם צפויים להיעקר ממקומם באפריקה, דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית עד לשנת 2050 בשל מצוקת מים לשתיה, לחקלאות ועליית פני הים. עד 75% מאספקת מי התהום – מקור מי השתייה של 2.5 מיליארד בני אדם – עלול להיות מופרע עד לאמצע המאה ה-21.

למרות שהעלות הכלכלית של השפעת האקלים על אספקת המים משתנה מבחינה גיאוגרפית, בחישוב כללי היא עדיין צפויה לגלח חצי אחוז מהתמ"ג העולמי עד 2050. "מים הם אחד הנושאים שהדור שלנו עומד להתמודד איתם בקרוב מאוד", אמרה ניירה, "צפויה להיות עקירה מסיבית, הגירה מסיבית, ועלינו להתייחס לכל זה כאל נושא עולמי."

מעבר לבעיות המזון והשתיה צפויות להתפרץ מגפות בתדירות גבוהה יותר. מדובר בהשלכה נוספת של התחממות כדור הארץ – הרחבת אזורי המחיה של יתושים ומינים אחרים נושאי מחלות. על פי טיוטת הדו"ח כמחצית מאוכלוסיית העולם עלולה להיחשף תוך 30 שנה למחלות כגון קדחת הדנגי, הקדחת הצהובה ונגיף הזיקה. גם סיכונים שנובעים ממלריה ומחלת ליים צפויים לעלות. בנוסף, צפויה עליה משמעותית במחלות ריאות ולב הקשורות לאיכות אוויר ירודה וחשיפה לאוזון.

לסיום, בדו"ח מתייחסים למגפת הקורונה שגרמה לזעזועים ותהפוכות בעולם וחשפה את פגיעותן של מדינות רבות ואת התקלות במערכות הבריאות השונות. לטענות מומחים, ההשפעות והזעזועים כתוצאה משינויי האקלים יגרמו למערכות הבריאות למאמץ גדול בהרבה מזה בתקופת הקורונה, ממושך יותר ובדרכים נוספות שעדיין מנסים להבין בצורה מלאה.