מי ישלם את 31 מיליארד שקל בשנה שעולה לנו זיהום הסביבה?

דו"ח מיוחד שהוציא המשרד להגנת הסביבה חישב את המחיר של זיהום האוויר בישראל. הבעיה היא שכמו תמיד הציבור ישלם על זה במסים
תחנות רוח
צילום: PIXABAY

 

דו”ח מיוחד שהוציא המשרד להגנת הסביבה חישב את המחיר הכספי שנובע כתוצאה מזיהום האוויר בישראל. הנתונים שפורסמו הבוקר על כלל הפליטות לאוויר בארץ מבהילים – כ-31 מיליארד שקל בשנה זו העלות הכוללת למשק, 2.5% מהתל”ג בישראל. החישוב שנערך על בסיס  מצאי הפליטות בישראל בשנת 2018, יצא ככה: 19.8 מיליארד שקלים מקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית ומובילים לתחלואה ולתמותה ועוד 11.3 מיליארד שקל שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמת משבר האקלים הגלובלי. ישראל לא עומדת ביעדים לצמצום הזיהום שהיא קבעה לעצמה.

מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה – 38%. אחריה תחנות הכוח לייצור חשמל – 30%, התעשייה עם 16%, טיפול בפסולת ושפכים 10%, חקלאות 3% וגז קירור 2%.

הדו”ח שהוכן בסיוע חברת אקוטריידרס, מפרט את צעדי ההתייעלות הסביבתית והכלכלית הראויים: היעד של המשרד להגנת הסביבה הוא מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% עד שנת 2030, הגעה למיכסה זו תוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות החיצוניות. מעבר לכלי רכב חשמליים בהיקף של 25% תוך עשור יחסוך למשך קרוב למיליארד שקל בשנה. בנוסף פאנלים סולריים עשויים לספק לפי המשרד 43% מהחשמל בישראל עד 2030

ממשלות ישראל לא עמדו עד כה ביעדים של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, הפחתת זיהום הסביבה ופליטת גזי חממה.  היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עמד על 10% כשבפועל שיעור השימוש באנרגיות אלה הוא 6% בלבד. היעד לשיעור התייעלות אנרגטית היה 20% והוא מוערך כיום בסביבות 4% בלבד. בנוסף לכך היעד של הפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים עד 2030 ב-20% נראה לא ריאלי וחסר סיכוי נוכח במצב בשטח.

אתם מוכנים לשלם מיסים נוספים על תדלוק האוטו ועל כרטיסי טיסה?

לישראל יש הרבה מה לעשות בתחום האנרגיות המתחדשות אבל שלא תדעו – אנחנו לא יוצא דופן. מרבית מדינות המערב שהתחייבו לצמצום מכסות הפחמן שהן פולטות לאוויר לא עומדים ביעדים ובהן צרפת, בריטניה, איטליה ומדינות נוספות. צריך לציין שמי שלא עומד במכסות לצמצום זיהום האוויר נתקל בלחץ משני צדדים נגדיים במקביל:

מצד אחד יש לחץ וביקורת רבה מארגוני סביבה בעלי כח והשפעה ומצד שני הציבור לא מוכן לבצע את ההקרבות הנדרשות. כך למשל רק בשבוע החולף נפל משאל עם בשווייץ של הצעות חוק ירוקות מפני שתושבים לא היו מוכנים לספוג עליה ביוקר המחיה – כמו העלאה מחירי הטיסות ושימוש בדלק למכוניות פרטיות. והם צודקים לשיטתם, שהרי למה שסין תמשיך להיות המזהמת הראשית הגדולה בעולם בכמויות מטורפות כשכל המאמצים הסביבתיים להפחית זיהום לא באמת יועילו הרבה אם סין לא תלמד גם ענקית התעשייה מהמזרח הרחוק להשתמש בתדירות רבה יותר באנרגיות מתחדשות.

ובחזרה אלינו –  אם בוחנים איזה גז שנפלט מסב נזק כלכלי יותר גדול – החלוקה היא כזו , תחמוצות חנקן אחראית ל-36% מכלל העלות, פחמן דו חמצני מהוו רק 29%, שריפת דלקים מאובנים אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.

העלויות החיצוניות מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. מטרת הדו”ח היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים.

השרה החדשה להגנת הסביב תמר זנדברג שדוגלת באג’נדה ירוקה בכל מאודה הגיבה: “הדו’ח מציג תמונת מצב מבהילה ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האוויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050”.

המשרד להגנת הסביבה מגבש, עוד מתקופת השרה הקודמת גילה גמליאל, חוק שינוי אקלים ללא מס על פחמן. שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע כי יפעל להחיל מס פחמן.

 

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
מי ישלם את 31 מיליארד שקל בשנה שעולה לנו זיהום הסביבה? מי ישלם את 31 מיליארד שקל בשנה שעולה לנו זיהום הסביבה?
נגישות