בשווייץ כזכור פועלת דמוקרטיה ישירה בה התושבים מכריעים בכל הסוגיות המכריעות במשאלי עם בקלפי. כל עוצמה שמגיעה ל-100 אלף חתימות עולה למשאל עם. בעוד עיתונאים שווייצרים רבים טוענים שהכישלון הנוכחי של מובילי הקמפיינים הירוקים הוא לא משמעותי, בכל זאת לפוליטיקה שמקדמים ארגונים סביבתיים יש קשיים ואתגרים רבים, כפי שעולה מהמקרה המדובר בשווייץ. בכל מקרה, הדבר הראשון הוא שיש הבדל גדול מאוד בין להודיע שאתה תומך במפלגה הירוקה באג'נדה סביבתית ובאידיאלים של איכות סביבה, אולם כאשר זה מגיע לכדי הקרבות שהציבור נדרש לבצע למען המטרה הגדולה הוא מתקשה בכך.

בכתבה באתר "זירוהדג'" מנתחים כיצד בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב באופן אוטומטי, המתנגדים הכי גדולים בשווייץ לחוקים הירוקים הם הדור הצעיר. שימו לב לזה: בציבור הכללי תוצאת משאל העם היתה 49:51 למתנגדים, על חוט השערה, ואילו בקרב הצעירים – 60-70% מהשווייצרים בגילאי 18-34 (מילניאלים ודור ה-Z) הצביעו נגד כל 3 הקטגוריות במשאל העם. מסקנה: מי שגרם להצעות החוק הירוקות להיכשל הם דווקא "הדור הבא" שמזוהה עם הפעילה הסביבתית משבדיה גרטה טונברג.

במשאל העם דחו התושבים תכניות של ממשלת שווייץ להעלות מיסים על דלק לרכב ועל כרטיסי טיסה, וזאת במטרה לעזור לשווייץ לעמוד במטרות תחת הסכם פריז הנוגע לשינויי האקלים. המתנגדים טענו ששווייץ אחראית ל-0.1% ממכסות הפחמן הגלובליות והטילו ספק אם המדיניות החדשה תעזור לסביבה. הצעת החוק של ממשלת שווייץ בנושא הגבלת מכסות הפחמן נוסחה בקפידה, עם תכנית מוכנה להפחית תוך עשור את פליטת גזי החממה בחצי לאותן רמות שהן היו בשנות ה-90 בזכות מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והטלת מיסים על דלקים מאובנים, אולם הציבור בשווייץ סירב לבלוע את הגלולה הזו.

בעוד הצעת החוק בנושא פליטת גזי חממה נפלה כאמור ברוב מינימלי של 51:49, שתי הצעות החוק הנוספות נפלו ברוב מוחץ של 61% מתנגדים מול 39% תומכים בלבד: מדובר בהצעת החוק להוציא חומרי הדברה מלאכותיים והצעת החוק לשפר את שתיית המים דרך מתן סבסוד רק לחקלאים שנמנעים משימוש בכימיקלים.

המבחן הגדול הבא שלעברו נישאות עיניהם של גופי סביבה רבים הם הבחירות בגרמניה שיתקיימו ב-26 בספטמבר השנה.