View of archeological remains of structures at the Dor beach near Haifa, northern Israel, on September 23, 2019. Photo by Anat Hermony/Flash90 *** Local Caption *** ארכיאולוגיה
דווקא בימים אלו, שבהם ההתחממות הגלובאלית היא חלק מהשיח באופן קבוע, מתפרסם מחקר מעניין שנותן הצצה חטופה על המשמעות של חלק מהרעות שהתחממות כזו עלולה להביא. הסיבות הם אמנם לא אותן סיבות, אך המחקר הבינלאומי המדובר, שנערך בחופי ישראל, הראה על עלייה יוצאת דופן של פני הים התיכון – 2 מטרים תוך 200 שנים – בתפר שבין התקופה ההלניסטית לתקופה הרומית, בערך לפני 2,000 שנים.
את המחקר חדש של צוות חוקרים בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו והוא פורסם בכתב העת PlosOne.
מדובר בפעם הראשונה שעדות לעלייה כה דרסטית בתקופה כה קצרה מתגלה בתקופה ההיסטורית. "תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום", אומר פר' אסף יסעור לנדאו ראש המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי של אוניברסיטת חיפה וממובילי המחקר. "החוף בתל אביב נעלם, חלקים גדולים מהעיר מוצפים, כל ערי החוף סובלות מהצפות חמורות. מהממצאים שעלו במחקר – זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים".
המחקר ניסה להתחקות אחר ההשפעה של עליית מפלסי הים על ערי החוף בתקופות הקדומות, ואחר תהליכים של אובדן תשתיות ימיות וחופיות עקב עליית המפלס, כשהחוקרים התמקדו בחפירות בעיקר בתל דור, עיר נמל שהייתה קיימת החל מתקופת הברונזה התיכונה, כ-1,800 שנים לפני הספירה, ועד לתקופה הרומית בארץ ישראל, כ-200 שנים לספירה.
החוקרים, מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סאן דייגו, אוניברסיטת בולוניה והמכון הוולקני הלאומי האיטלקי לגיאופיסיקה, בחנו מבנים רבים בעיר הנמל – מעל ומתחת לפני הים. הממצאים שלהם גילו כי בעוד שבתקופה של 700 שנים, מתקופת הברונזה התיכונה ועד לשלהי התקופה ההלניסטית, מפלס פני הים עלה בכחצי מטר – עלייה מקובלת ומוכרת – בתקופה של כ-200 השנים האחרונות לפני הספירה הייתה עלייה חדה ויוצאת דופן של כשני מטרים.
"אנחנו לא מכירים עלייה כזו בתקופה ההיסטורית. זו עלייה שמוכרת רק כאשר מדברים על סוף עידן הקרח וההפשרה הגדולה של קרחונים. היום, כשמדברים על סכנת ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים התחזיות המתונות הן לעלייה של כמטר אחד עד לסוף המאה ה-21. וכאן, אנחנו מוצאים עלייה של יותר מפי שתיים מהעלייה המסוכנת עליה אנחנו מדברים כיום", אמר פרופ' תומאס לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שהשתתף במחקר.
פרופ' יסעור לנדאו מסביר איך נראתה אותה עלייה דרסטית: "מצאנו מתחת למים את בסיס החומה ושער הים של דור בתקופת הברזל, שבוודאי שהיו אמורים להיות על קרקע יבשה. זה אומר שכשהם נבנו מפלס המים היה נמוך בהשוואה לימינו. ולעומת זאת, בריכה מחוברת לים מהתקופה הרומית, ממשיכה גם היום לקבל מים מהים, ומשקפת מפלס מים דומה לזה של ימינו, גבוה בכשני מטרים", הוא הסביר "בארות ומבנים מהתקופה ההלניסטית שנמצאו בדור ובאתרים אחרים בארץ משקפים מפלסי ים דומים לאלו שבתקופת הברזל ונמוכים משמעותית מאלו שבתקופה הרומית ולכן העלייה בין התקופות היתה מהירה".
"ראינו עדויות דומות לדעיכה בעכו ובערי חוף הלניסטיות אחרות", מוסיף ד"ר גיל גמבש, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה שהשתתף במחקר. "אנו משערים כי תושבי האזור בני התקופה, בראותם מבנים שלמים הולכים ומתכסים בהדרגה במים, זיהו את העלייה המהירה במפלס פני הים, אך במקרים רבים לא הצליחו להסתגל אל התנאים החדשים בהצלחה״.
כאמור, עד היום לא מוכרת בהיסטוריה המתועדת תופעה כזו של עליית פני הים בצורה כה דרסטית במשך זמן כה קצר. לדברי החוקרים, קשה לדעת מה היו הסיבות שגרמו לתופעה החריגה. "למרות חוק הכלים השלובים, עליית מפלס מי הים היא לא בהכרח דומה אפילו באזורים קרובים. אל מול העלייה הדרסטית הזו ייתכן שהיו קווי חוף במקומות אחרים שחוו דווקא ירידה גדולה במפלס. אין לנו בשלב זה אירוע מיוחד שיכול להסביר לנו את התופעה – אבל המשמעות שלה ברורה: הגיאוגרפיה, הכלכלה, אורך החיים – כל אלה השתנו מהקצה אל הקצה בתקופה היחסית קצרה הזו שמעבר בין התקופה ההלניסטית לרומית בארץ ישראל", סיכמו החוקרים.
