אקולוגיה וסביבה, טכנולוגיה

תותח הלייזר שישלוט בברקים

ברק צילום אילוסטרציה

 

חוקרים מאוניברסיטת ז'נווה העלו לפסגת הר רובה לייזר ענק כי לירות לעבר השמיים בניסיון של תעשיית ההיי-טק לשלוט על ברקים. את הקובצה מוביל ז'אן-פייר וולף, פיזיקאי שווייצרי, שעובד עם לייזר מעל 20 שנה, והנושא שריתק אותו יתור מכל הוא הניסיון לשלוט במזג האוויר באמצעות שימוש בקרני לייזר.

לייזר מייצר קרני אור צרות מאוד באנרגיה גבוהה מאוד, ובין השימושים שנעשים בו אפשר למצוא: חיתוך יהלומים, ניתוחים, סריקת ברקודים ועוד. וולף וחוקרים אחרים בז'נווה סבורים כי ללייזר יכול להיות שימוש נוסף – להגן עלינו מפני ברקים. לשם כך הוא מוביל תאגיד במימון האיחוד האירופי ובמסגרתו נכללים אוניברסיטאות פריז ולוזאן, יצרנית הטילים חברת אריאן גרופ  וחברת ההיי-טק הגרמנית טרומפף שמייצרת את הלייזר.

https://twitter.com/PigeonExpress_/status/1429698736502972417

אחרי שנה של דחיות ועיכובים בעקבות מגיפת הקורונה, תותח הלייזר הענק הועבר לפסגת הר סנטיס בהרי האלפים השווייצרים שנמצא בגובה 2,500 מטר מעל פני הים. "מדובר באחד המקומות שהכי נתונים לסופות ברקים בכל אירופה", הסביר וולף לרשת CNN, "יש מגדל שידור של תחנת רדיו על ההר שחוטף 100 עד 400 מכות ברק בשנה, כך שמדובר במקום אידיאלי לניסויי הוכחת התאוריה שלנו". ואכן ממש בסמוך למגדל השידור המתנשא לגובה 120 מטר מעל הר סנטיס, הוצב תותח הלייזר

שימוש מיידי – הגנה על טיסות ושיגור טילים

ברק נוצר כשאוויר סוער נע בתוך ענן רעמים וחג באלימתו סביב גבישי קרח וטיפות מים, משפיט אלקטרונים מהאטומים שלהם ויוצר אזורים נפרדים על מטענים חשמליים מנוגדים. השדות החשמליים שנוצרים עשויים להית חזקים ביותר ובגלל שמטענים מנוגדים נמשכים, הם יכולים להתחבר באמצעות פריקת חשמל – שאותם אנחנו מכנים ברק.

https://twitter.com/MichelCerutti/status/1419390819790950407

פעילות הלייזר בעצם מחקה את התרחיש הטבעי הזה באמצעות יצירה של שדה חשמלי כה חזק עד שהוא קורע את האלקטרונים ישירות מהאטומים שלהם ומקים מטענים מנוגדים הדרושים להיווצרות ברק. הרעיון מאחורי זה הוא לגרום לעננים לפרוק מכות ברק בצורה נשלטת ומבוקרת." לכן הוא מכונה על ידי צוות החוקרים 'כליא ברק'.

התקווה של החוקרים היא כי הלייזר יוכל לסייע בהגנה על שטחים נרחבים, אף שהם לא מוכנים להתנבא ולהעריך על איזה סדרי גודל של שטחים מדובר. מבחינה תאורטית לייזר יכול לעזור במספר דרכים – ככליא ברק שלוכד את הברקים ומכה בהם וביכלתו גם לגרום ליותר ברקים. "מה שאחננו עומדים לעשות זה לפרוק את ענני הרעמים, להפחתי את המתח שלו וכך נמנע פגיעות ברקים נוספות באזור ספציפי", מסביר וולף.

השימוש הפראקטי המיידי והראשוני בטכנולוגית הלייזר הזו צפוי להיות במטרה להגן על טילים משגרים ולוויינים, במהלך שיגורם ובשדות תעופה, שם תופעל המערכת במהלך סערות. וולף טוען כי יש ביקוש רב להגנה מפני ברקים וציין באופן ספציפי את תעשיית התעופה שסובלת מהפרעות בשל תופעות מזג אוויר שונות. להערכתו תעשיית הלייזר עויה להיות שווה מיליארדים רק בתוך תחומי ארה"ב לבדה. הוא מזכיר שנושא שינוי האקלים גורם לריבוי סופות ברקים וצפוי להגביר אותן.

https://twitter.com/UpdateonScience/status/1415356259444924419

לפי הנציבות האירופית שתומכת בפרויקט השאפתני לשלוט בברקים, בכל שנה נהרגים בין 6,000 ל-24,000 בני אדם מברקים, שגם גורמים נזק לרכוש, תשתיות ואלקטרוניקה בעלות של מיליארדי יורו, וכל זה הופך את הברקים ל"דאגה חברתית מרכזית". לפי הנציבות האירופית הפרויקט הזה בז'נווה צפוי להוביל לשיפור תעשיית התעופה והפיכתה לבטוחה יותר וכן הוא יפחתי עיכובי טיסות במהלך סופות רעמים חזקות.

עוד חודש נדע אם הניסוי הוכתר בהצלחה

תותח הלייזר הענק שמשקלו 29 טון הוביל להר בחתיכות על גבי משאיות והורכב במלואו על פסגת ההר. התותח מורכב מגושי בטון ששוקלים 18 טון ומגנים מפני רוחות עזות שמגיעות ליותר מ-200 קמ"ש בפסגות האלפים. בתוך גושי הבטון עוגן מערך ירי הלייזר. אחרי שבועיים של בניית המערך הכבד והמתוחכם, הכולל ציוד מצלמות יקר שמתעד פעילות ברקים בקצב של 300 אלף תמונות לשניה, כעת התותח מוכן לפעולה והחוקרים רק ממתינים למזג אוויר 'אידיאלי' עבורם, כלומר סופת רעמים חזקה.

https://twitter.com/DEHN_uk/status/1422980984341925892

תותח הלייזר יורה אלף פעם בשניה. הוא משגר אנרגיה בכמויות עצומות שמכירים רק במתקני אנרגיה גרעינית בעולם, אולם עושה למשך למשך זמן קצרצר. התופעה גורמת לצבע קרני הלייזר המשוגרות להשתנות מאדום ללבן. מסיבות בטיחותיות נאסר על מטוסים לטוס ברדיוס 5 קילומטרים מהיכן שממוקם ופועל תותח הלייזר, שאמנם איננו מהווה סיכון עבור מטוסים אבל הוא מזיק לעיניים של בני אדם.

עד סוף חודש אוגוסט יימשכו הטסטים של המערכת, חודש ספטמבר יוקדם לניתוח הנתונים וכל הפרטים במערכת, ואם הניסוי יוכתר בהצלחה מערכות דומות צפויות להיות מוצבות בשדות תעופה כבר במהלך השנה הקרובה.

 

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות