אקולוגיה וסביבה

עתידה של המהפכה הירוקה מתקרב לרגעי ההכרעה

יער ירוק רק 2% מההשקעות בעולם מאז התפרצות הקורונה הלכו על אנרגיה נקיה

בדורות האחרונים הוקמו גופים בינלאומיים שונים כדי לשמור על יציבות כלכלית בעולם. הראשון שבהם, ארגון G-7, הוקם ב-1975 כתגובה למשבר הנפט העולמי הגדול בשנות ה-70 ונועד למנוע משברים כאלה בעתיד. ב-1999 הוקם ארגון 20-G כדי לרכז שרי אוצר של מדינות שונות שיקיימו חישובים והערכות עתידיות.

20-G כולל 19 מדינות ואת האיחוד האירופי. המדינות החברות בארגון – סין, ארה"ב, הודו, גרמניה, בריטניה, יפן ודרום אפריקה מייצגות שני שליש מאוכלוסיית העולם ו-80% מהתל"ג העולמי. ובעידן שלנו לא פחות חשוב – חברות ה-20-G אחראיות ל-85% ממכסת פליטות הפחמן על כדור הארץ.

תחת קורת הגג של ה-20-G נועדים שרים מהמדינות החברות ודנים בנושאים שונים כגון כלכלה, אנרגיה, בריאות, מדיניות חוץ וגם נושא האקלים והסביבה במטרה להגיע להסכמות. השרים יוצרים את בסיס ההבנות ותשתית העבודה לקראת פגישת מנהיגי מדינות ה-20-G בהן נחתמים ההסכמים.

לפני שבוע וחצי, ב-22-23 ביולי, התקיימו בנאפולי פגישה של שרים לאיכות הסביבה ולאקלים ממדינות החברות ה-20-G. מדובר בפגישה הכנה שאמורה להניב חתימות והכרזות של המנהיגים בוועידת מנהיגי ה-20-G שתתקים ברומא באוקטובר הקרוב (עוד חודשיים) – ועידת פסגה שנחשבת כבר על ידי פרשנים בינלאומיים כאבן דרך חשובה ומרכזית לוועידת האקלים ה-26 שתתקיים חודש לאחר מכן בנובמבר בגלאזגו, סקוטלנד.

 

הקהילה הבינלאומית מגיעה עם ציפיות גדולות לחודשים הקרובות – לחתום בכתב על התחייבויות שקושרות בין המדינות ומטרתן לשמור על העלייה המתונה בהתחממות הגלובלית (1.5 מעלות יותר בהשוואה לתקופה הקדם תעשייתית) כפי שנצפה וסוכם בהסכם פריז.

מזג האוויר הקיצוני שכדור הארץ חווה בחודשים האחרונים – מהשריפות במערב ארה"ב ועד לסיביר, מהשיטפונות הקטלניים בגרמניה, בלגיה והולנד ועד לאסונות שונים ומשונים בסין ובהודו ומדינות נוספות. כל אירועי מזג האוויר הקיצוניים התכופים משכו את תשומת לב הקהילה הגלובלית לעניין שינוי האקלים.

כלכלה אנרגטית גלובלית חדשה נולדת

אלפי מפגינים מארגונים סביבתיים שונים הגיעו לנאפולי לפני שבוע וחצי כדי להפעיל לחץ על השרים לענייני סביבה ממדינות ה-20-G. הם דרשו ממקבלי החהלטות להיות יותר יעילים ותקיפים. הפגישות התקיימו סביב שולחן עגול ונמשכו יומיים, ובין הנושאים שנידונו היו שימור המגוון הביולוגי וההון הטבעי, הכלכלה המעגלית ויעילות המשאבים ומימון בר קיימא.

מייקל רייגן, שעומדת בראש הסוכנות להגנת הסביב מטעם ממשל ביידן, הדגיש בדבריו כי ארה"ב מתכוונת להוביל גלובלית את המאבק נגד שינוי האקלים. שרת הסביבה הצרפתית ברברה פומפילי הצביעה על החשיבות של מאבק בשינוי האקלים ברמה המקומית של כל מדינה והזכירה שערים הן מקור זיהום מרכזי וכי יש להפוך ערים לעמידות יותר מול שינויי האקלים. נציג רוסיה הודיע כי רכבים שפועלים על מימן יהיו חלק מהתחבורה הציבורית במדינתו. שר הסביבה היפני שינג'ירו קואיזומי עידכן כי לפי תכנית ממשלת יפן 100 מחוזות יהפכו לנקיים מפליטות פחמן לחלוטין.

בנוסף לאלה, נציגי האיחוד האירופי התחייבו להמשיך להיות גורם בינלאומי מוביל במאבק בשינוי האקלים. גם נציגי תכנית הסביבה של האו"ם היו שותפים פעילים בשיחות ודחפו בצדדים להראות רצינות בכוונתם לטפל בשינוי האקלים ולפעול באופן מיידי.

פתיח בירול, נשיא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, נאם בוועידת השרים והכריז: "כלכלה אנרגטית גלובלית חדשה נולדת" והזכיר כי בעולם כבר יש פתרונות טכנולוגים חדשניים ומתקדמים שביכלתם לסייע להגיע למטרה של אפס פליטות מזהמות לאטמוספירה, אבל לשם כך נדרשת גישה חדשנות מצד מקבלי ההחלטות. "פעולה משותפת היא הכרחית", סיכם בירול.

מתוך הכספים הרבים שהושקעו לאחר הקורונה ברחבי העולם, רק 2% הושקעו באנרגיה נקיה ומתחדשת ומומחים דורשים להגדיל את ההשקעה בתחום הזה על מנת לעמוד ביעדים של תכנית למאבק בשינוי אקלים. בנוסף הם קובעים יש להשקיע יותר בטבע, למצוא פתרונות חקלאיים, למצוא פיתרון לבעיית ביאור היערות ועוד  – הכל במטרה להבטיח עתיד בטוח, בריא ונקי יותר עבור הדורות הבאים.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות