פגיעה בשפה העברית? תלוי את מי שואלות

מכתב ששלחה עמותת ימין למועצה האזורית גזר טען כי היא פוגעת בזהות הלאומית, בגלל שלט נייטרלי מבחינה מגדרית. ראשת המועצה: גם לזה יתרגלו
שלט הכניסה לבניין המועצה האזורית גזר

אל שולחנה של ראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין, הגיע מכתב זועם. “הנדון: פגיעה בשפה העברית” נכתב באותיות מודגשות עם קו תחתי. היא דילגה במהירות לתחתית המכתב וראתה שחתומה עליו עמותת “בצלמו”, עמותת ימין המגדירה עצמה ארגון זכויות אדם יהודי.

הסיבה למילים הזועמות שנכתבו בדף שלפניה הוסברה כבר בפתיחת המכתב: ידלין הציבה בכניסה למועצה שלט המברך את הבאים בשערי הבניין, שכתוב באותיות ייחודיות המאפשרות פנייה לשני המגדרים. “הכיתוב יוצר זלזול בשפה העברית”, כתבו אנשי העמותה, “(שהיא) חלק מהזהות הלאומית”. עוד הוסיפו הכותבים כי חוק הלאום קובע שהעברית היא שפת המדינה ומכאן “אין בסמכותך להשתמש בכסף ציבורי על מנת לשבש את השפה העברית בצורה שפוגעת בתרבות ובזהות היהודית”.

שלט הכניסה במועצה האזורית גזר נכתב בעברית רב מגדרית – מערכת אותיות מהפכנית שיצרה המעצבת מיכל שומר, במסגרת עבודת הגמר שלה בלימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT), המאפשרת כתיבה וקריאה רב־מגדריות ומנכיחה את הנשים בשיח. שלטים כגון אלו נראו לאחרונה בכמה מקומות ברחבי הארץ.

ראשת המועצה ידלין ענתה במכתב משלה שבו הסבירה שהשפה העברית היא “שפה דינמית, חיה, מרגשת ומשתנה, שאינה מקובעת, וששינויי הזמן והמקום משנים את פניה. העברית הרב מגדרית”, כתבה ידלין, “מנכיחה נשים בשפה העברית… ויוצרת מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד. גם לזה יתרגלו עם הזמן”, הוסיפה, “בדיוק כמו לנוכחותן של נשים במרחבים ציבוריים, בפוליטיקה ובשלטון המקומי”.

“חשוב לי שנשים, וחשוב מזה – ילדות, ירגישו בנוח במרחב הציבורי”, אומרת ידלין. “ושפה מעצבת מציאות. אני עומדת בראש רשות מקומית שנכנסים אליה במהלך היום 50% גברים ו-50% נשים, עובדים ועובדות, אזרחים ואזרחיות, וחשוב לי שכל מי שמגיעה אלינו תרגיש ברוכה בדיוק כמו הגברים, ויחד עם זאת – לא על חשבונם. העברית הרב מגדרית מכבדת את כולם”.

מכתבה של ראשת המועצה המקומית גזר רותם ידלין
“השפה מעצבת מציאות”. מכתבה של ידלין

למה זה חשוב כל כך?
“אני עושה דברים מהלב, מהבטן, מתוך האישה שאני והילדה שהייתי”, משתפת ידלין בתפיסת עולמה, “כשנשים מגיעות לעמדת כוח יש להן אחריות. הגעתי לעמדה
מסוימת, פתחתי דלת, ויש עלי אחריות לפתוח את הדלת הזו לאחרות. כנבחרת ציבור יש עליי אחריות לייצר מציאות טובה יותר וחשוב לי לפעול כך שנשים וילדות יידעו שהן יכולות הכול”.

מה התגובות שקיבלת? היו התנגדויות?
“להפך”, אומרת ידלין, “כל מי שנכנס לכאן מתרגש, ואומר כמה זה מקסים ומכבד. יותר מזה – קיבלתי פניות מכל מיני גורמים, שהתעניינו בשלט ורצו גם. במועצה יש מגוון ישובים במנעד רחב, מחילונים ועד חרד”לים, וכולם מאוד שמחים על השלט הזה ועל עיקרון ההכלה”, היא מדגישה, “ביהדות יש משהו שהוא מאוד מכבד כל אדם באשר הוא, יש סבלנות וסובלנות כלפי כולם. השלט הזה מייצג את ההכלה הזו. מכתב כזה הוא רק הזדמנות בשבילי להסביר, לפעול, לשנות מציאות. יש עלי אחריות להשתמש בכוח שניתן לי כדי לעשות שינוי תודעתי מגדרי”.

רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר
רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר. צילום: רונן חורש

“כל פמיניסטית שמעה אינספור פעמים טענות כמו ‘למה את מתעסקת בזוטות כמו לשון זכר ולשון נקבה? תתרכזי בדברים המהותיים” אומרת ד״ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב ומומחית לאיסור הפליה. “אבל זו תהיה טעות קשה לפטור בביטול פניות מהסוג הזה כאילו הן הזויות ובשוליים. הן מייצגות מגמה הולכת וגוברת של כוחות שמבקשים לערער על הנחות היסוד שסביבן מאורגנת החברה הישראלית, ומי שרוצים לשמר את פערי הכוחות בין גברים לנשים, שאישה תישאר ‘אישה’ ושגבר יהיה ‘גבר’ – מבינים היטב שהשפה היא חלק מרכזי מעיצוב העולם החברתי שלנו. היא לא רק משהו סמלי, היא דבר שמכונן מציאות. המכתב המצמרר שהגיע למועצה מדגים זאת היטב”.

תירוש מוסיפה כי בעשור האחרון קמו ארגונים רבים, עתירי ממון וכוח במסדרונות השלטון, שרואים בשוויון מגדרי איום על ערכי מוסד המשפחה, על היהדות, ועל הלאום. “הפחד מטשטוש הגבולות המגדריים בשפה”, היא מדגישה, “נובע מהרצון לשמר תפיסות מסורתיות ביחס לטבען, תפקידן ומקומן של נשים. המכתב הזה, לתפישתי, הוא חלק מפעילות מאוד נמרצת של גורמים שונים, לבסס את ההפרדה בין המינים במרחב הציבורי בישראל”.

אז האם השפה היא קודש קודשים שיש לשמר בכל מחיר, או שמא עליה להשתנות ולהתעצב תוך תנועה, בהתאם לתרבות שבה היא מתקיימת? ואולי יש מקרים, שבהם על החוקים להתכופף, באופן מודע ומורגש, לטובת מטרה נעלה מהם. לטובת ערכים חשובים יותר. תחליטו בעצמכםן.

אתר zets.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר red@zets.co.il
נגישות