למעשה, ההצעה לוקחת את התקנות לגבי רבני עיר מ-2007 ומ-2022 ואת חוזר המנכ"ל החל על רבני ההתיישבות, בכל הנוגע למינויים של רבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות ומבקשת לחוקק אותם בחקיקה ראשית תוך הכנסת שינויים שונים בהסדרים הקיימים. כמו כן, ההצעה מבקשת להקים גוף של נציבות תלונות ציבור על רבנים, נוסף על הדין המשמעתי החל על רבנים אלה כבר היום.

לפי הנוסח המעודכן, שהניח על שולחן הוועדה היו"ר ח"כ רוטמן: מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יהיו חברים בה.

בנוסף, הטמיע היו"ר רוטמן בתוך החוק הצעת חוק שאותה הגיש השר בצלאל סמוטריץ’ בעת שהיה חבר כנסת, הכוללת מנגנון שמחייב את השר להודיע על הצורך בבחירת רב עיר, מה שמונע את היכולת לעצור את מינוי הרבנים באופן מלאכותי. בנוסף, הצעת החוק המעודכנת מבטיחה הגדלה של ייצוג נשים בגוף הבוחר.

במהלך דיון הוועדה להכנת הצ"ח, הציע סגן יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד אלעזר שטרן, לקבוע שמועצת הרבנות הראשית תקבע נהלים שקופים הכוללים אמות מידה שוויוניות, בכל הנוגע למתן פטור מהבחינות הנדרשות לקבלת תעודת כשירות לכהן כרב עיר.

היו"ר ח"כ רוטמן הגיב להצעה: "אני לא מכתיב למועצת הרבנות הראשית מי כשיר להיות רב בישראל. תשב מועצת הרבנות הראשית ותחליט מי כשיר להיות רב כי היא הגוף הרבני העליון. לא אקבע לה נהלים בחקיקה.

שיקול דעת הלכתי של מועצת הרבנות הראשית לא יהיה בחוק. אתה לא תגיד לה איזה אמות מידה, היא תדון לגופו של אדם כי היא נותנת הסמכה לאדם ספציפי אם הוא ראוי להיות רב בישראל. אם כבר, כדי שחס ושלום לא יהיה ספק למישהו שיש לבג"ץ שיקול דעת בשאלה הזו נבהיר בחוק שזה שיקול דעתה הבלעדי".

עו"ד שטרן: "לא אמרתי שזה לא צריך להיות בשיקול דעתה, אלא שמועצת הרבנות הראשית תקבע, לפי שיקול דעתה, אמות מידה שוויוניות, הרי היו הליכים משפטיים בדיוק בנקודה זו, ושם גם מועצת הרבנות הראשית הסכימה לקביעת אמות מידה כאלה ".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ההליכים המשפטיים הללו הם בדיוק הסיבה שצריך להיות ברור, ואולי נעשה סעיף סל שיבהיר שבכל מקום בו ניתנת סמכות לרבנות הראשית, מדובר בשיקול דעתה הבלעדי לפי שיקולים דתיים בלבד, הם רבנים גדולים נבחרי ציבור, שיפעילו את שיקול דעתם ההלכתי כי בגלל זה אנחנו סומכים עליהם, אחרת ניתן לבג"ץ להחליט מי רב בישראל".

עו"ד שטרן: זה עלול לאפשר בסופו של דבר מתן פטור באופן לא שוויוני תוך הפלייה בין מועמדים שונים

היו"ר ח"כ רוטמן: "זה מאפשר דיון לגופו של אדם האם הוא כשיר להיות רב בישראל לפי שיקול בלעדי של מועצת הרבנות הראשית"

עו"ד איגי פז, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "מועצת הרבנות הראשית יש לה את שיקול הדעת וכגוף מנהלי חלים עליה כללי המשפט המנהלי, והחלטותיה צריכות להיות שוויוניות על פי אמות מידה, כמו שהיום ההחלטה אם לתת לאדם ספציפי זה ואדם אחר לא, כפופה לכללים שוויוניים, כך ימשיך להיות גם היום".

ח"כ יואב סגלוביץ' שאל מה ההגדרה המשפטית לרב אשכנזי ורב ספרדי. "ברור שיש נוסחים שונים, אבל אנחנו לא לפני 40-30 שנה. נכון להיום, מה ההגדרה? הרי מדובר על דבר חקיקה

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן: "ההגדרה הלכתית ברורה וידועה".

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: גם היום בחוק או בתקנות אין הגדרה של ספרדי אשכנזי, לא לרב הראשי או לרבנים מקומיים. אנחנו בשדה שבו מדינת ישראל בוחרת לתת מעמד לדתות שונות שבה ובראשן לדת היהודית. גם הוועדה לבחירת קאדים להבדיל, גם אם יהיה בתוכה מפתח לפי זרמי ההלכה המוסלמית, היא תבין שבנושאים הללו היא לא זו שתגדיר בחקיקה מתי אדם עבר מזרם אחד לאחר. המונחים לרב אשכנזי או ספרדי הם מונחים הלכתיים שאינם מתאימים להסדרה בחקיקה ומי שיגדירם לטובת הבחירה הוא הגוף הבוחר, מועצת הרבנות ראשית וועדת הבחירות לפי השיקולים ההלכתיים.

השאלה מצוינת ושאלתי אותה בנוסח לקריאה הטרומית. אני לא אוהב את העובדה שבשנת 2023 אנחנו רושמים בחוק "אשכנזי" ו"ספרדי", ואני ממוצא אשכנזי הולך במרבית תחומי הפסיקה אחר פסיקת הרב עובדיה יוסף. אני לא יודע איפה אני שם את עצמי או את רבותיי שכך פוסקים אפילו שהם אשכנזים, אבל כשאנחנו מסדירים את תחום שירותי הדת אנחנו הולכים על תפר בו מנסים מצד אחד לתת מסגרת ומצד שני לא להתערב בחקיקה בניהול הדתי הפנימי של הרשות. אנחנו מייצרים מנגנון של בחירה. תפקידי הרב הראשי בחקיקה דלים מאוד, כמעט אין סעיף הגדרה, אך כולם מבינים שאלו דמויות משפיעות בתחומי הלכה רבנות ודת בישראל. בתחום הזה יש פער בין הרצון להסדיר דברים בחקיקה לבין הרצון להשאיר את השיקולים המרכזיים בידי העדה הדתית וזו הדינמיקה שאנחנו הולכים בה".

ח"כ יואב סגלוביץ': אני מבין את המורכבות אבל אנחנו לא בעולם רבני אלא בעולם פוליטי של חלוקת תפקידים ואז יש ערבוביה בין הדת לבין החלטות פוליטיות. מדובר במינוי אנשים לפי זרמים וחלוקת כוח ולכן, אי אפשר לומר שהנושא ההלכתי הוא במקום אחר, הנושא שווה מחשבה נוספת, שכן בכנסת כשלא פעם ולא פעמיים הנושאים הללו נוגעים בנקודות שבבטן יש משמעות לחלוקה הזו. המשמעות היא מעבר להלכה- חלוקת תפקידים ומוקדי כוח שהם ארציים לגמרי, מתערבבים בנושאי קודש. אין לי דעה נחרצת אך אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו".