על פי הערכות של דואר ישראל יגיעו לארץ כ-15 מיליון חבילות מחו"ל, רובן מאמזון, נקסט, אסוס, אלי-אקספרס ושיין. משקל החבילות צפוי לעמוד על כ- 5,000 טונות. גם חברת כרטיסי האשראי כאל צופה כי הישראלים יוציאו בחגי הקניות של נובמבר 2021 כ-1.8 מיליארד שקל. ועל מה הולך כל הכסף הזה? מוצרים לבית, רהיטים, כלים, מצעים, שטיחים, חלקי חילוף, מוצרי חשמל, גדאג'טים, צעצועים לילדים וכמובן ביגוד והנעלה.

הפסולת האלקטרונית היא רק חלק מתוצר הלוואי של חגיגת הקניות המאסיבית בחודש נובמבר. אנחנו קונים טלפונים חדשים, טאבלטים או מחשבים ניידים וזורקים את הישנים למזבלה. גם אם טרחתם לבדוק כי המוצר החשמלי הישן שלכם מגיע אל מזבלה אלקטרונית, הרי שאותם מוצרים מדליפים חומרים רעילים לאדמה ולמים כמו עופרת. גם החולצה החמודה שהזמנתם משיין בוודאי לא עשויה מכותנה אורגנית, אלא מבד מיקרופייבר שמצריך שימוש בפלסטיק, שמזהם את העולם. שלא לדבר על המכונות המזהמות עצמן שבעזרתן מייצרים את החולצה.

האפשרות לקבל משלוח מארצות הברית או מסין בתוך ימים ספורים קורץ מאוד לצרכן הישראלי. אבל לדרך המהירה הזאת יש מחיר – והוא לא רק בדולרים. שילוח מהיר יוצר נזק סביבתי גדול יותר – שינוע באמצעות משאיות, טיסות ושוב משאיות.

כל הזמנה בדואר ומה שלא תזמינו יגיע עטוף בפלסטיק מרשרש, עם תוויות, בקופסת נייר ובעוד קופסה ותוויות ומדבקות ועוד קצת פלסטיק ואולי אפילו נייר פצפצים שהוא לא באמת נייר אלא עוד פלסטיק. תכפילו את זה ב-15 מיליון חבילות רק בישראל ותבינו מה הנזק הסביבתי שעושה החגיגה הזאת ואת גודל הצרה שאנחנו נמצאים בה.

אם בכל זאת מדגדג לכם בין האצבעות לגרד את כרטיס האשראי נסו להפוך את הקנייה שלכם לסביבתית יותר. קנו בחנות ליד הבית או בקניון העירוני, תקנו באמת מה שאתם צריכים והכי חשוב – נסו לעשות את זה הכי כחול לבן – ולא מתוך פטריוטיות, אלא מתוך התחשבות בסביבה ודאגה לכדור הארץ.