אקולוגיה וסביבה

.supertop{display:none;}

מחקר סביבתי של האוניברסיטה העברית עושה כותרות בעולם

acttv | 18/08/21, 9:15
האוניברסיטה העברית בירושלים

לא בכל יום מתפרסם מחקר של אוניברסיטה ישראלית בעל השלכות כבדות משקל על בריאות הציבור ברחבי העולם, אבל הנה זה קרה: מומחי סביבה מהאוניברסיטה העברית בירושלים עושים כותרות בכל העולם בעקבות מחקר חדש וחשוב שגילה כי מתכות רעילות חודרות לתוך עצמות האדם, וזה קורה כאשר המתכות הללו משוחררות לאוויר בתהליך הייצור של סמארטפונים, בטריות, פאנלים סולריים וטורבינות (תחנות רוח).

הגאוכימאי יגאל אראל ועמיתים נוספים זכו לתהילת עולם, ויתכן שיזכו בפרסים בינלאומיים יוקרתיים נוספים, אחרי שניתחו  את רמות זיהום העופרת שנדגם מ-130 עצמות בני אדם הקבורים בבית קברות במרכז רומא, פאלאצו דלה קנצ'לריה, שהיה בשימוש 12 אלף שנה עד לסיום פעילותו במאה ה-17.

החוקרים בחנו את רמות זיהום העופרת אצל כל אדם על ידי ניתוח הרכב העצמות של כל הגופות. כך הם גילו כי עם התגברות הייצור העולמי של עופרת זיהום השרידים גדל בצורה משמעותית, והמסקנה החותכת שלהם היא: עופרת מסוגלת לחדור לאוויר האטמוספרה ולהיכנס למערכת הנשימה שלנו כשאנו נושמים. המסקנה: לשימוש מתמשך במתכות רעילות יש מחיר והשלכות על בריאות הציבור.

צווות המחקר מהאוניברסיטה העברית גילה שככל שייצור העופרת העולמי גדל עם השנים, כך עלו שיעורי ספיגת העופרת בגופם של האנשים הקבורים בבית הקברות. החוקרים הסבירו כי את העופרת בני האדם נושמים דרך האטמוספרה, כלומר שהזיהום השליך והשפיע גם על אלה שלא היו מעורבים בייצור מתכות רעילות. אם תרצו זה כמו עישון פאסיבי – ההשלכות של תעשיות אנרגיה, כולל מתחדשת, ותעשיות טכנולוגיה ותקשורת עלולות לפגוע בכלל הציבור.

החוקר הבכיר פרופסור יגאל אראל הסביר ש"התיעוד של זיהום עופרת לאורך ההיסטוריה האנושית מצביע על כך שלמרבה הפלא, רוב הדינמיקה המשוערת שיש בייצור עופרת משוכפלת בחשיפה אנושית. לפיכך, זיהום עופרת בבני אדם תמיד היה קרוב להדביק את שיעורי ייצור העופרת". עוד הוסיף פרופסור אראל כי "אם לנסח זאת בצורה פשוטה, ככל שאנחנו מייצרים יותר עופרת, כך סביר שאנשים יספגו אותה לגופם, ומדובר באפקט רעיל ביותר".

 

לממצאי המחקר הזה כחול-לבן כאמור השלכות רבות. שהרי יש להזכיר שאנחנו חיים בעידן בו הביקוש למתכות רעילות כמו עופרת לצרכי הטכנולוגיות השונות רק עולה ועולה, והנה מתפרסם מחקר שמציג ומעולה באופן חד וברור קשר ישיר בין המתכות הרעילות לחששות ודאגות רבים וגדלים לבריאות הציבור.

פרופסור אראל טוען כי הרגולטורים שאחראים על בריאות הציבור חייבים להתערב ולפקח על התעשיות שפולטות מתכות רעילות. "היחסים הקרובים בין ייצור עופרת וריכוז עופרת בבני אדם בעבר מעיד כי ללא רגולציה מתאימה נמשיך לחוות את ההשפעות הבריאותיות המזיקות של זיהום מתכות רעילות", הוא אומר.

המחקר שמצא זיהום עופרת בעצמות אדם, התבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על כך ששיעורי ייצור עופרת מתועדים על גבי "ארכיונים סביבתיים" כמו קרחונים ומשקעים.

האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לזיהום עופרת הם אלה הנחשפים למתכות רעילות, דוגמת כורים, פועלים במפעלי מחזור. איפה עוד אפשר למצוא ריכוז גדול יחסית של מתכות רעילות? בחומרה אלקטרונית –  החל מסוללות ועד הדור האחרון של פאנלים סולאריים וטורבינות. החשיפה והשחיקה של אובייקטים אלה עלולה לשחרר רעלים לאטמוספרה שאנחנו נושמים ולקרקע שבה גדל היבול שלנו.

פרופ' אראל מוסיף: "כל שימוש נרחב במתכות צריך ללכת יד ביד עם היגיינה תעשייתית, מיחזור מתכות בטוח ואידיאלי והתחשבות בהיבטים הסביבתיים והטוקסיקולוגים בבחירת מתכות שמיועדות לשימוש תעשייתי".

ייצור העופרת זינק מבחינה היסטורית עם תחילת ייצור מטבעות לפני כ-2,500 שנה, תהליך שהגיע לשיא בעידן האימפריה הרומית לפני שדעך בימי הביניים. הייצור של המתכת הרעילה שוב קפץ לפני כאלף שנה, ומה שהניעו אותו אז היו מכרות הכסף בגרמניה, שנחשבה באותם ימים ל'עולם החדש', והזינוק האחרון של ייצור עופרת התרחש כמובן בעידן המהפכה התעשייתית, החל מהמאה ה-18 ובהתגברות עד לימינו.

זיהום עופרת עלול להתרחש כאשר עופרת חודרת לתוך גוף האדם. הסימנים של זיהום כזה כוללים עייפות, כאבי ראש וגוף ואובדן זיכרון. במרבית המקרים מדובר בכמויות קטנות של עופרת שחודרות ומאוכלות בגוף לאורך זמן וגורמות לבעיות בריאות. חשוב להדגיש כי הסיכון של מרבית האוכלוסיה לזיכום עופרת הוא קטן עד קטן מאוד והיום, בניגוד לימים עברו, לא משתמשים בעופרת בצבעים, דלק ומכולות מזון. לכן, חשיפת רוב הציבור לעופרת נמוכה למדי. סיכון פוטנציאלי לזיהום עופרת נמצא בשתית מי ברז, אם בתשתיות הבית יש צינורות עופרת, דוד מים מעופרת ואביזרי צנרת נוספים המכילים עופרת.

ציפורים סובלות בצורה ניכרת ממתכות כבדות שנמצאות בסביבה דוגמת הטורבינות.

לעיון בממצאי המחקר המלאים בלינק הזה שפורסם בכתב העת "מדע וטכנולוגיה סביבתיים"

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    כל הנושאים
    Facebook Twitter Youtube Envelope
    אודות
    צור קשר

    עוד מקבוצת "אימפקט מדיה":

    כל הזכויות שמורות לאימפקט מדיה בע"מ | תקנון

    נגישות