אמסטרדם ונהר אמסטל
השיטפונות האחרונים שעלו בחייהם של כ-200 אנשים בגרמניה ובבלגיה הותירו את הולנד כמעט ללא נפגעים בנפש ומעט נזק לרכוש. באתר 'דויטשה ולה' DW הגרמני חקרו את הפרויקט החדשני לבקרת שיטפונות של הולנד שנועד להפחית את הסיכונים שטומנים בחובם שיטפונות וסופות קיצוניות.
שערי ברזל עוצמתיים שבראשם פאנלים מזכוכית חסינת קליעים בעובי 10 ס"מ שימשו כחומות, או מעין סכרים נגד שיטפונות, שהצליחו להחזיק מעמד בהולנד ולמנוע מנהר מאס לעלות על גדוליות אל מול הגשמים העזים והרבים שירדו שבועיים ברציפות בחודש יולי והציפו אזורים בחלק המערבי של גרמניה ובבלגיה. מדובר באמצעי טכנולוגי מרשים – קו ביצורים של ממש נגד מים, החומה שיודעת לסגור את שעריה ברגע שחיישנים מזהים כי מפלס המים מתחיל לעלות.
יאן היימאנס תושב הכפר נייר על גדות נהר מאס, אמר: "היינו ברי מזל. החומה החדשה נגד שיטפונות הושלמה בסך הכל לפני מספר חודשים. בלעדיה, הכל פה היה מוצף ושוקע תחת המים". ואכן, אמנם יש לשבח את ההולנדים על הצבת החומות אבל גם הם יודעים ששיחק להם המזל, המים הגיעו כמעט לתקרת החומות, ואין ספק כי אילו הגשמים היו נמשכים עוד יום-יומיים, גם החומות היו מוצפות.
עובדה שבכל זאת העיירה פאלקנבורח השוכנת בעמק בדרום הולנד סמוך לגבול עם בלגיה, בכל זאת הוצפה וארע אסון טבע רציני בעיר שהוקמה בימי הביניים. המים התנקזו לפאלקנבורח מהגבעות שמקיפות את העיירה לתוך הנחל שחוצה אותה וכמעט תמיד זורם בשלווה.
"מעולם לא תועדו כאן מים שהגיעו כל כך גבוה. הכל שקע תחת המים", אמר תושב פאלנקבורח שאיבד את ביתו וכל זכרונות המשפחה שהיו בו דורות רבים לאחור. תוך שעות ספורות בתים רבים שקעו במים, תוצאה של גשמים כבדים שהאזור לא רגיל לחוות אותן. פאלקנבורח שוכנת כ-50 ק"מ מנהר מאס והפתרונות שיעילים לשימוש במישורים סביב הנהר אינם רלבנטיים ולא נותנים מענה לאתגרים שאיתם התמודדה פאלקנבורח.
https://twitter.com/NWSFDdotcom/status/1419223654622130176
ובכל מקרה, בתור 'ארץ התעלות' ומדינה עם יותר ידע וניסיון בהתמודדות עם בעיות מים מכל מדינה בעולם המערבי, הטכנולוגיות בהולנד להתמודדות עם שיטפונות הם מהמתקדמים בעולם. בהולנד יש המון נהרות וערוצי מים שהולידו תעשיה שלמה של מומחים בהשקעה ובבנייה בתחום הקשור להתמודדות עם הצפות ושיטפונות.
אמצעי המגן העיקריים מפני שיטפונות הם חומות/קירות, סוללות עפר, תעלות ניקוז ושטחי מישור. ואכן בדרום הולנד בנו הרבה סכרים, חומות חדשות, סוללות ותעלות כחלק מפרויקט שאפתני בשם 'עבודות דלתא' שמכיל תכניות נרחבות להתמודדות עם שיטפונות. הפרויקט הזה הוקם במחוז לימבורח אחרי השיטפונות בשנות ה-90 לפני שניים וחצי עשורים, במטרה להגן טוב יותר בעתיד על העיירות והכפרים באזור.
האזור הזה שבין גרמניה, בלגיה ודרום הולנד ידוע במקורות המים הרבים שלו בזכות הנהרות הגדולים של האזור – ריין, רור ומאס. בבולנדים חשבו ליצור עוד מישורים נרחבים באזורים בלתי מיושבים ונעדרי תשתיות, על מנת להתמודד עם שיטפונות. כדי ליישם את התכניות האלה במינהל המים של דרום הולנד עקרו מספר תושבים מבודדים והרסו את בתיהם בשנים האחרונות.
כיום נהר מאס מוקף ברוב חלקיו בדרום הולנד בשטחי מים וכרי דשא משתי גדותיו, מתוך ההבנה שככל שלמים יש יותר שטח להתפרס על פניו, יהיו פחות זרמים חזקים ותימנע עלייה במפלס המים. בנוסף מחפשים המומחים ההולנדים פתרונות לכפרים ולעיירות מתמודדים עם תנאים לא מישוריים, דוגמת פאלנבורח, דוגמת קונספטים חדשים ועתידניים של תכנון עירוני ובניה מחדש שמותאמים למזג אוויר קיצוני.
פרויקט 'עבודות הדלתא' שנועד להגן על אזורים מיושבים סביב הנהרות בהולנד, נולד לפני כ-25 שנה במטרה למנוע שיטפונות קיצוניים שתאורטית אמורים להתרחש אחת ל-250 שנה, אבל אף אחד לא יודע לאמוד את ההשלכות של שינוי האקלים ועליית פני הים, כאשר מומחי אקלים רבים מזהירים שתופעות של מזג אוויר קיצוני הולכות להיות הרבה יותר תכופות, כפי שקורה הקיץ באירופה ובצפון אמריקה.
