מדיני

לוביסטית נשארת לוביסטית – גם כשזה על חשבוננו

ח"כ קרן ברק ח"כ קרן ברק. מאיפה הבושה?

מליאת הכנסת אמנם אישרה היום באופן צפוי בקריאה טרומית את הצעתה של ח"כ מירב בן ארי בנושא שמירת הדגימות הפורנזיות של נפגעות עבירות מין לזמן לא מוגבל, אך הסיפור לא היה אישור של חוק שלא אמורות לגביו ספקות וכל מהותו היא לאפשר לתפוס עברייני מין גם לאחר שנים רבות, אלא העובדה שהאופוזיציה, ובתוכה כמה מהנשים הבולטות בכנסת, הצביעו נגד החוק.

לגבי חלק יש הסבר כזה או אחר. את מירי רגב אנחנו מכירים. אם הבוס אמר היא תבצע – בין אם מדובר בהתנתקות או בהתגדות לחוק שנועד לגונן על נשים. גם מהשופר גלית דיסטל אטבריאן אין באמת ציפיות, וכך גם מאורית סטרוק, שאצלה במגזר אף פעם לא פוגעים בנשים. אבל מעל כולן עמדה חברת הכנסת קרן ברק. אפילו ח"כ בן ארי, יוזמת החוק, נדהמה לראות שברק מצביעה נגדו, כפי שתוכלו לראות בסרטון. והן לא היחידות, הנה השמות שמשלימים את רשימת הבושה הזו: מאי גולן, גילה גמליאל, מיכל וולדיגר, אורלי לוי אבקסיס, אתי עטיה וקטי שטרית.

 

כן אותה ברק שרק אתמול צייצה בגאווה על השדולה למניעת אלימות במשפחה שבה היא מכהנת לצידה של ח"כ בן ארי. כן, אותה ברק שחושבת עכשיו שהחוק הסופר חשוב הזה לא צריך לעבור את בית המחוקקים.

אותה ברק שלפני שבוע הבהירה כמה חשוב העונש הקשה של מעודה ואיך מדובר בשינוי שאנו עוברים כחברה עם אפס סובלנות. כן, אותה ברק חושבת שחומרים גנטיים של אנסים שלא נתפסו אינם צריכים להישמר לעד כדי שאולי אפשר יהיה לעלות עליהם מתישהו.

כן, כנראה שזה מה שקורה כשמכניסים לוביסטית לכנסת – היא צועקת עבור מי שהביא אותה לשם. פעם זה היה עבור מי ששילם לה, והיום כשהיא כבר לא שדלנית של חברות כמו JULL (הסיגריות האלקטרוניות) או איגוד חברות הדלק שעבורן פעלה בעבר. היום היא שליחת ציבור שאמורה להחליט על פי ליבה מה הדבר הנכון לעשות, ולא על פי כל מיני אינטרסים צרים, שבטוח קיימים.

בשבוע שעבר כתבה פה ליאת ברטוב-שדה על חוק האזרחות וחוסר האחריות של האופוזיציה. לא ממש הסכמתי איתה, כי הוא בדיוק אחד המקומות האפורים והלא מוחלטים הללו שבהם אי אפשר לקבוע בוודאות האם בן אדם פעל נגד או עם צו מצפונו, אבל עושה רושם שכאן אין בכלל ספק. לוביסטית תישאר לוביסטית, גם אם אנחנו משלמים את משכורתה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות