משפטי

תביעה חדשה חושפת: כך עבד מנגנון ההונאה של חוגג

משה חוגג האם ההסתבכות הזו תפיל את משה חוגג?

כבר תקופה ארוכה שישנם רחשים סביב התנהלותו העסקית של משה חוגג, בעלי בית"ר ירושלים. תחקירים שהטילו דופי בפעילותו נכתבו בעיתונות ושודרו בטלוויזיה, ומעל הכל עמד ניסיון מכירה כושל של 50% ממניות בית"ר לידי שייח מפוקפק מהאמירויות. אבל יתכן שאתמול הגיעה תפנית אמיתית שעלולה להזיק באמת לחוגג, כשלבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה בסך 16 מיליון דולר (כ-50 מיליון שקל) בגין מעשי מירמה לכאורה נגד חוגג ושותפיו בחברת סינגולריטים.

התובעים הם רועי ברוכיאל, חבר ילדות של חוגג שאף שימש כעוזרו האישי ונחשף לטענתו למעשים קשים ובלתי מוסריים בעליל שבוצעו על ידי חוגג, וערן עוקשי, מנהל חשבונות בקבוצת סינגולריטים. שניהם נמצאים בחל"ת בשל משבר הקורונה. עורכי דינו של חוגג טרם הגישו כתב הגנה, אך חוגג עצמו הכחיש בעבר את הטענות וטען שמדובר בסכסוכים אישיים שצצים ונועדו לפגוע בשמו.

התביעה טוענת שחוגג ואנשיו עומדים מאחורי מעשי מירמה והונאה חמורים ושיטתיים בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שכמותם לא נראו בישראל עד היום. הטענה המרכזית היא שהנתבעים הקימו 'חברות קש' רבות שלא היתה בהן כמעט פעילות ריאלית, רק כדי שיוכלו לגייס באמצעותן מיליוני דולרים תוך הצגת מצגי שווא שקריים. בסמוך לאחר גיוס הכספים ולעיתים אף תוך כדי, רוקנו הנתבעים את החברות והותירו אותן ללא פעילות מהותית, והסבו הפסדים ונזקים כספיים רבים למשקיעים – וביניהם גם התובעים.

התובעים טוענים שחברת סינגולריטים היתה הכלי המרכזי למימוש התכנית של הנתבעים וכי הוקמו חברות בשמות דומים בכוונת מכוון ובדר זו העבירו את כספי 'השלל' מאחת לשניה, בניסיון לטשטש את עקבות פעולות המירמה והגניבה. מאחר ולמעשה כל החברות נוהלו בזמנים הרלוונטיים באופן ישיר ועקיף על ידי הנתבעים.

סינגולריטים הינה שותפות רשומה בישראל, המהווה פלטפורמה לגיוס השקעות ממשקיעים פרטיים ומשקיעים פיננסיים לצורך הקמת מיזמים עסקיים שונים. החברה הקימה חברות שונות בשעבורן כביכול גייסה מאות מיליוני דולרים. בשנים האחרונות, ובעיקר בין השנים 2017-2018, החלק הארי של מיזמי סינגולריטים נותב לתחום המטבעות הדיגיטליים. הנתבעים הבינו את היתרונות והפוטנציאל הגלומים בגיוס כספים על ידי הנפקת מטבעות דיגיטליים, ובעיקר את העדר הפיקוח והרגולציה בתחום זה. לטענת התובעים העדר רגולציה אינו שקול להפקרות ולמתן רישיון לעשוק ולגזול, כפי שסברו ונהגו הנתבעים.

בתביעה התובעים התמקדו ב-3 מיזמים המבוססים לכאורה, על רעיון שיווקי או טכנולוגי מבריק: Stx Technologies Limited (מיזם שגייס כ־34 מיליון דולר בחודש יולי 2017) ;Sirin Labs (מיזם שגייס כ־160 מיליון דולר בחודש דצמבר 2017) ;Leadcoin (מיזם שגייס כ־50 מיליון דולר בחודש מרץ 2018).

תהליך השיווק של שלושת המיזמים נחל הצלחה כבירה בשלב ההנפקה, ובמסגרת זו הצליחו הנתבעים לגייס מציבור המשקיעים סכומי עתק בסך של כ־250 מיליון דולר. מתוקף ההיכרות ביניהם, שידלו הנתבעים את התובעים להשקיע באופן אישי במיזמים של סינגולריטים, וכן לגייס עבורם סכומי כסף משמעותיים ממשקיעים שונים ובהם בני משפחה וחברים קרובים. אלא, שלטענת התובעים, במרוצת הזמן ובדיעבד התבררה לתובעים אט אט תוכנית המרמה ־ Singulariteam Scheme – והתמונה האמיתית והעגומה העומדת מאחורי המיזמים.

כך, התובעים נדהמו לגלות כי בפועל אין מדובר במיזמים עסקיים שנועדו למקסם את רווחיהם של המשקיעים, אלא בתוכנית זדונית מצד הנתבעים לבזוז, פשוטו כמשמעו, את כספי המשקיעים ולהעבירם לכיסיהם הפרטיים. כאשר על פי התביעה, שיטת ההונאה בכל אחד מהמיזמים הייתה דומה: למשקיעים הוצג מצג שווא לפיו קיימת פעילות במיזמים, אך בפועל לא התקיימה בהם, כמעט לחלוטין, פעילות ריאלית, אלא לכל היותר תפעול מלאכותי של קבוצות ברשת, הא ותו לא.

"לאחר שגויסו הכספים לקופת המיזמים, החלו הנתבעים לבזוז את הקופה ולהבריח את כספי המשקיעים לכיסיהם הפרטיים, במגוון שיטות נלוזות ופסולות", נטען בתביעה, "הראשונה, נטילה במרמה של כספי ההשקעה מקופות המיזמים לכיסיהם הפרטיים, בסמוך לאחר הגיוס והנפקת המטבעות הדיגיטליים. במסגרת זו גנבו הנתבעים מטבעות סחירים שגויסו מהמשקיעים, כמו גם חלק משמעותי מהמטבעות הווירטואליים שהונפקו במסגרת המיזמים, השנייה, נטילה במרמה של כספי המיזמים באמצעות כריתת הסכמי הלוואה פיקטיביים, שנחתמו בין המיזמים לבין סינגולריטים או גופים שונים הקשורים לנתבעים. יובהר, כי הסכמי ההלוואה נחתמו על ידי הנתבעים, במישרין ובעקיפין, משני צידי הדף, כאשר עד היום כספי ההלוואה לא הושבו למיזמים ואף לא ננקטה כל פעולה להשבתם. יתרה מכך, בספרי החשבונות של סינגולריטים רשומים, נכון להיום, חובות עתק בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, לזכות המיזמים", נכתב בתביעה, "והשלישית, נטילה במרמה של כספים מתוך קופת המיזמים באמצעות העברתם לחברות או לגופים חיצוניים במסווה של השקעה. גם במקרה זה לא מדובר רק בנטילה פסולה של כספים בחוסר סמכות, אלא בגניבה של ממש. כך, גם כאשר חלק מכספי ההשקעות הוחזרו על-ידי מקבל ההשקעה, הנתבעים הבריחו אותם לכיסיהם הפרטיים במקום להשיבם לקופת המיזמים, משם יצאו מלכתחילה"

המיזמים לטענת התובעים הוקמו באופן פורמלי באמצעות חברות זרות, ולעיתים תוך מינוי של דירקטורים מקומיים נעדרי כל סמכות, אך בפועל הניהול והשליטה בוצעו במישרין על ידי הנתבעים ממשרדי סינגולריטים ברחוב ז׳בוטינסקי ברמת גן. באופן שקשה להעלות על הדעת, תוך זמן קצר לאחר הנפקת המטבעות הדיגיטליים בכל אחד מהמיזמים, נטלו הנתבעים במרמה את הכספים שהושקעו במיזמים והותירו את קופות המיזמים ריקות ומיותמות. זאת, בניגוד מוחלט למצגים שהנתבעים הציגו למשקיעים, ובהם התובעים, שבתמימותם האמינו כי הכספים ישמשו לפעילות העסקית אשר לשמה יועדו.

לתביעה צורף תימלול הקלטה של היועץ המשפטי של סינגולריטים בתקופה הרלוונטית, עו״ד סטיבן קרוגר ז״ל שנחשף מתוקף תפקידו למעשי המרמה, ולטענת התובעים אישר בקולו בהודעה מוקלטת כי חוגג גנב את כספי התובעים, כמו גם את כספי יתר המשקיעים.

חשוב לציין כי אין מדובר בתביעה הראשונה נגד חוגג על רקע טענות להונאת משקיעים. מספר תביעות כאלו כבר הוגשו נגדו על ידי משקיעים מאוכזבים בארץ ובעולם. אם התביעה הנוכחית תברר כאמיתית אפילו בחלקה, עושה רושם שהיא לא תהיה האחרונה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות