עכשיו שמרון בחוץ, ונתניהו יכול להיות קצת יותר רגוע. האש ירדה שלב, ולפחות באחת מארבע החקירות שהתנהלו נגדו אפשר לומר כרגע (אמת לשעתה!) שאין כלום כי לא היה כלום. כך יכול לומר גם צ'ייני, שסביר להניח שהחקירה נגדו התבססה על עדותו של גנור, שכאמור איננה תקפה עוד.

לידידי דוד שמרון,

אני מברך אותך שהשתחררת מתיק הסרק שניסו לייחס לך. מהרגע הראשון היה ברור שכל המטרה היא לנסות להאשים אותך בהאשמת שווא על מנת לקשור את שמי באופן מלאכותי ושקרי לעניין הצוללות. אני מצר על הסבל הרב שנגרם לך ולמשפחתך. מי יחזיר לך את השנים האבודות?

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) May 10, 2021

גם אנחנו כציבור יכולים להיות מרוצים. את הצוללות אולי המצרים לא יחזירו לגרמנים גם אם לפיד יבקש ממש יפה מא-סיסי, אך בשורה התחתונה הוחלט היום על העמדתם לדין של לא פחות משישה אנשים – המשנה לראש המל"ל דאז, אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת רה"מ באותה תקופה, דוד שרן, היועץ הפוליטי לשעבר של יובל שטייניץ, רמי טייב, יו"ר קרן היסוד וח"כ לשעבר מודי זנדברג יועץ התקשורת צחי ליבר ואיש העסקים (תת אלוף במיל.) שי ברוש.

קצינים בכירים בצבא לשעבר, ראשי ארגוני ענק ופקידים ויועצים בצמתים הכי מרכזיים בממשל הישראלי – כולם יואשמו בלקיחת שוחד או תיווך לשוחד. וזה מעבר להלבנת הון, עבירות מס שונות ואפילו עבירה על חוק מימון המפלגות. לכולם כמובן עומדת זכות החפות, אבל מולה עומדים המסמכים והעדויות.

אפילו בפרקליטות יכולים להגניב חיוך. אל ראש הפירמידה הם אולי לא הגיעו אך יש בידיהם שורה של כתבי אישום משמעותיים ומבוססים, ובעיקר אף אחד לא יכול לזעוק חמאס, שהם בחרו צד ומנהלים את המדינה מאחורי הקלעים. אולי חוץ מאשר הקיצונים משני הצדדים, היחידים שיכולים לראות עצמם קצת "מקופחים" היום.

עו״ד דוד שמרון בראיון ראשון לינון מגל ובן כספית על סגירת התיק בפרשת הצוללות: ״מבחינתי זה יום שאני אומר תודה להרבה אנשים שנתנו לי יד בדרך הקשה הזאת.. זה לא היה קל אבל יש לי יכולת עמידה, כשאתה יודע שהצדק איתך – יותר קל לעמוד. יש מסעות יותר קשים מזה״.@YinonMagal @BenCaspit

— 103FM (@radio103fm) May 10, 2021

כן, יבבני השמאל שזועקים שרה"מ בוגד ואחראי לפגיעה קשה בביטחון המדינה, למרות שכלום עוד לא הוכח, ואלו מהימין שטוענים לתפירת תיקים ולהמצאת עובדות ומקבלים פה לתוך הפנים (אם יבחרו לפתוח הפעם עיניים) פרשיית שחיתות ביטחונית חמורה, שספק רב אם אנחנו יודעים עכשיו או נדע בעתיד עד לאן הגיעה הריקבון ומי נהנה מפרותיה המורעלים.