כללי

ביהמ"ש העליון אישר אפליה נגד ערבים בנוף הגליל

עיריית נוף הגליל "לטענת המערערים, מעל ל-90% מהתלמידים הערבים יוצאים מחוץ לעיר כדי ללמוד ביישובים אחרים וזאת למרות שמגיעה להם הזכות ללמוד בעירם בשפתם"

האם יש מקום לבית ספר ערבי בעירייה ששליש מתלמידיה הם ערבים? אם להסתמך על המקרה של נוף הגליל התשובה שלילית. ערעור שהגישו תושבים ערבים מנוף הגליל ביחד עם מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל, נדחה ברוב דעות בבית המשפט העליון.

העותרים ערערו בניסיון להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי אין לחייב את משרד החינוך ועיריית נוף הגליל להקים בית ספר ממלכתי שבו שפת הלימוד תהיה ערבית, ללא קשר לשאלת הביקוש. בית המשפט המחוזי קיבל כהנחת יסוד את העובדה שנוף הגלילי ונצרת הן אזור רישום אחד.

המערערים לבית המשפט העליון טענו מנגד שניתן וצריך לשנות את הנחת היסוד הזו, ולדבריהם רוב התלמידים הערבים מנוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים ולא במסגרת החינוך הממלכתי. הטענות שלהם התבססו על כך שבנוף הגליל יש 27% תושבים ערבים וכשליש מהתלמידים בכל שכבות הגיל הינם ערבים. עוד בעתירה צוין כי נוף הגליל היא העיר המעורבת היחידה בישראל שאין בה בית ספר ממלכתי בו שפת הלימוד היא ערבית, וזאת למרות שאחוז התושבים הערבים בערים מעורבות כגון תל אביב-יפו וחיפה קטן יותר מאשר בנוף הגליל.

לטענת המערערים, מעל ל-90% מהתלמידים הערבים יוצאים מחוץ לעיר כדי ללמוד ביישובים אחרים וזאת למרות שמגיעה להם הזכות ללמוד בעירם בשפתם ולקבל שוויון מלא ביחס לתלמידים היהודים בעיר.

מנגד עיריית נוף הגליל הציגה ממצאי סקר שערכה ושהעיד באופן מובהק על היעדר ביקוש לבית ספר בשפה ערבית, נתונים שלא נסתרו על ידי המערערים אף שאלה טענו שהשאלונים אינם משקפים בפועל את עמדת תושבי העיר הערבים. בנוסף טוענת העירייה כי התהליכים שאותם הובילה בוצעו בשיתוף פעולה מלא עם נציגים ערבים מסיעת "דו קיום" במועצת העיר, אשר יושב הראש שלה אף משמש כסגן ראש העירייה. על כן, העירייה טוענת כי בהליך קבלת ההחלטות ניתן ייצוג הולם לעמדתם של תושבי העיר הערבים.

הרכב שופטי בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף דחו ברוב דעות את הערעור וקיבלו את עמדת העירייה, לפיה הרוב המוחלט של ההורים הערבים אינו מעוניין כלל בהקמת בית ספר ערבי וזאת על פי סקר שערכה העירייה בקרב כלל ההורים. השופט אלרון אף ציין כי ההחלטה לבנות בית ספר בשפה הערבית, מנוגדת לזו של גורמי המקצוע וחברי מועצת העיר נוף הגליל ואשר גובשה בלי שניתנה להורי תלמידי נוף הגליל ונצרת, העלולים להיפגע מהפסיקה, הזדמנות להביע את עמדתם בעניין – פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות ובמעמדה הייחודי של מועצת העיר, כגוף נבחר אשר מצוי בעמדה הטובה ביותר למימוש סדרי העדיפויות של תושבי העיר הערבים והיהודים כאחד ועלולה להביא לתוצאות אשר בפועל יזיקו לתושביה הערביים של נוף הגליל.

השופט אלרון כתב: "אני סבור כי משהחליטה מועצת העיר הנבחרת על חבריה היהודיים והערביים כאחד, כי יש לממש את זכות תלמידי העיר הערבים לחינוך, תוך מתן אפשרות להירשם לבתי הספר הממלכתיים בנצרת אשר שפת ההוראה בהם היא ערבית ופיתוח תוכניות חדשות וייחודיות אשר יאפשרו לממש זכות זו גם בבתי הספר הממלכתיים בנוף הגליל, אל לנו להיכנס בנעליה ולבטל את החלטתה. ודאי כי אין זה מתפקידנו להורות על הקמת בית ספר חדש מיד בשנת הלימודים הקרובה, בלי לבחון כנדרש את השלכותיו של הסעד האמור". לצד זאת הסכימו שלושת השופטים כי על המשיבים לפעול על מנת לגבש בהקדם האפשרי, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, פתרונות שיאפשרו מימוש זכותם של תושבי נוף הגליל הערביים לחינוך בשפתם ובעירם.

 

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות