גן סגור
שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, נעם סולברג ודוד מינץ דחו היום (שלישי) את עתירתם של עשרים ואחד הורים לילדים על הרצף האוטיסטי הלומדים בחינוך המיוחד נגד משרד החינוך. ההורים ביקשו מהמשרד להחזיר את יום הלימודים הארוך עד לשעה 16:45 ואת הלימודים ביום שישי לילדים שאובחנו על רצף האוטיזם, הלומדים בגני תקשורת של החינוך המיוחד, זאת לאחר שחלק ממערכת החינוך חזר ללמוד באופן רגיל. עד היום, יום הלימודים בגנים של החינוך המיוחד הסתיים בשעה 14:00. עם זאת, שופטי העליון נימקו את החלטתם לדחות את העתירה בכך שההורים לא מיצו הליכים מול משרד החינוך. כלומר, ההורים לא פנו לקבלת תגובה ממשרד החינוך בטרם הם החליטו להגיש עתירה לבג"ץ.
בתגובת משרד החינוך לעתירה לבג"ץ נטען בין היתר כי ההורים לא מיצו הליכים אך גם שקיים קושי להאריך את יום הלימודים בגני הילדים של החינוך המיוחד בשל חוסר בכוח אדם. כך או אחרת, החלטתם של שופטי העליון לדחות את העתירה מעלה תהייה שכן עתירה דומה הוגשה על ידי עמותת אלו"ט שלא נדחתה, והיה אפשר לכל הפחות לאחד את הדיונים בשתי העתירות. תהייה נוספת עולה מעצם העובדה שהשופט סולברג שהיה חלק מההרכב שדחה את העתירה שהוגשה על ידי עשרים ואחד ההורים הוציא היום החלטה לפיה על משרד החינוך להשיב לעתירה של אלו"ט עד יום חמישי בשעה 16:00.
זמן קצר אחרי דחיית העתירה הוציא משרד החינוך הודעה לפיה תלמידי מסגרת החינוך המיוחד יחזרו ליום לימודים מלא. עם זאת ביישובים שנחשבים אדומים הלימודים יתקיימו עדיין עד השעה 14:00.
הורים לילדים אוטיסטים שאיתם שוחחנו וביקשו להישאר בעילום שם הסבירו לזצ את הקושי שאותו הם חווים בזמן בו המסגרות עובדות רק עד השעה 14:00 בו בזמן שחלק ניכר ממערכת החינוך חזרה לעבוד כרגיל. "כל יום שילד אוטיסט מהבית חצי יום ומפחיתים לו מהמפגשים, יש לזה מחיר. אין שום שיח איתנו מצד משרד החינוך", אומרת אם לילדים אוטיסט ומוסיפה: "לא צריך להתבייש להגיד שבאופן כללי להורים לילדים אוטיסטים יותר קשה בחיים. תחשוב שאתה יכול לקחת בייביסיטר לילד שלך, אבל לילד אוטיסט זה פשוט לא רלוונטי, וזה משפיע על כל המשפחה".
ר', אבא לילד על הרצף האוטיסטי שותף גם הוא לתחושה. "מאז הסגר השלישי, החינוך המיוחד פעיל עד 14:00 ולא פעיל בימי שישי בניגוד לשגרה. בתחילת השנה נבנית תוכנית עבודה טיפולית. המשמעות היא שטיפולים שנקבעו לאחר השעה 14:00 לא מתקיימים וגם לא משלימים אותם", הסביר, "כל טיפול כזה הוא קריטי. במערכת הציבורית פועלות עמותות שמתפעלות את מערך הטיפולים הפרא-רפואיים והפסיכולוגיים. הן לא יכולות לפעול אם הגן סגור בשעה 14:00. אסור להם להפעיל טיפול בגן בעודו סגור. אין שום סיבה שגני החינוך המיוחד לא ישובו לפעול בשגרה בזמן שכל שאר מערכת החינוך נפתחת. כל דקת טיפול חשובה ושמירה על שגרה היא חשובה. השנה האחרונה הלכה לאיבוד עם כל הסגרים והבידודים. שגרת הטיפולים חייבת להיות רציפה וכדי שהיא תשוב להיות כזאת, הפעילות חייבת לחזור באופן מלא".
כעת, כאמור, תחזור הפעילות לסדרה למעט בערים האדומות. מדוע היה צורך להגיע עד בג"ץ, ולמה במשרד החינוך לא חשבו בעצמם על הצורך של תלמידים אוטיסטים במיוחד, בשמירה על מסגרת? ומה אם בכלל השתנה מאתמול, כשעוד לא התקבלה הכרעה בעתירה, ועד היום בצהריים כשבקשת ההורים התקבלה, שעה קלה אחרי שהשופטים דחו את העתירה? כמו דברים רבים בהתנהלות הממשלה ובהתנהלות משרד החינוך במגפת הקורונה, גם במקרה הזה קשה למצוא תשובות שמניחות את הדעת.
