בית משפט השלום בראשון לציון
תקציב הרכש האסטרונומי של משרד הביטחון מאפשר לא פעם לנוכלים ושרלטנים להצליח ולהתברג בין הספקים. אלא שגם אלה צריכים לדעת על מי אפשר "לעבוד" ועל מי לא. דוד מהל, שהורשע השבוע במסגרת הסדר טיעון ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של עשרת אלפים שקלים, הוא כנראה לא אחד מאלה שהפנימו את החוק הלא כתוב הזה.
מהל הורשע בקבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים על פי הודאתו, לאחר שמכר לצבא רכיבים אלקטרוניים שלא נרכשו ממפיץ מורשה וזייף אסמכתאות לפיהן הרכיבים נרכשו ממפיץ מורשה.
מהל בחר למכור את המוצרים הלא מקוריים דווקא ליחידת מודיעין, ומשם הדרך לתפיסתו הייתה קצרה. על פי כתב האישום, מהל הציג מצג שווא בפני גורמי משרד הביטחון, כדי לזכות במכרז לרכש של 25 רכיבים אלקטרוניים מסוימים עבור יחידה של חיל המודיעין. לאחר שהחברה זכתה במכרז, ובשל דרישה של גורמי משרד הביטחון להצגת אסמכתאות לרכש שבוצע, הוא זייף חשבונית לפיה החברה רכשה כביכול ממפיץ מורשה את הפריטים אותם סיפקה ליחידה הצבאית. אלא שביחידה עלו די מהר על התרמית והשיבו את כל הפריטים לנאשם, שבתמורה החזיר את הכסף ששולם לו.
השופטת עינת רון מבית משפט השלום בראשון לציון, החליטה להרשיע את הנאשם, אולם קיבלה את הסדר הטיעון המקל והסתפקה במאסר על תנאי וקנס. בגזר הדין ציינה כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירה הינו הדומיננטי והמרכזי בפרשה, הוא אשר היה לו את הידע המקצועי, הוא שרכש את המוצרים ודאג לזיוף החשבונית באמצעות מזכירתו.
השופטת הוסיפה השופטת כי הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, אלמלא היחידה הצבאית הייתה מגלה את העובדה כי הרכיבים האלקטרוניים אותם קיבלה לא נרכשו ממפיץ מורשה, יכול שהנזק שהיה נגרם היה גדול בהרבה.
