משפטי

הביטוח הלאומי מציג: 7 שנים בבתי משפט על חוב של 2,034 ש'

בניין הביטוח הלאומי בניין הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי הוא מוסד ציבורי שאמור לשרת את כולנו. בטח את החלשים, הנזקקים והנפגעים. גוף כזה הוא אמנם בירוקרטי ואמור לייצר מערכת שתגבה כספים בצורה מיטבית, אך במקביל גם לגלות רגישות כלפי הפרטים הקטנים שנדרסים לעתים תחת גלגלי המכונה הענקית הזו.

לכן, סיפורה של א' כל כך מוזר ומקומם. כיצד יכולה מערכת עצומה כזאת לאמלל לאורך 7 שנים בחורה צעירה, אז עוד תלמידת תיכון, להטיל עליה עיקולים, לערער על פסקי דין ובמקביל להטיל עוד עיקולים, וכל זאת בגלל חוב לכאורה של 2,034 שקלים. פשוט רעות רוח ואטימות של פקידים, שכנראה בעבור מה הם מקבלים את משכורתם.

סיפורם של א' והביטוח הלאומי מתחיל לו אי שם לקראת סוף 2013, כאשר אל התובעת, אז כאמור תלמידת תיכון במוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך, נשלח טופס לתשלום הביטוח לאומי על תקופה שהחלה באוקטובר 2012. נבעה סירבה להיענות לדרישה ובמאי 2014 החלו בביטוח הלאומי בהליכי עיקול נגדה.

לאחר שהעיקולים הצטברו החלה א' לפעול והגישה תובענה נגד הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. העיקולים הוסרו מיד לאחר הגשת התובענה, אך שני עיקולים נוספים הוטלו בהמשך, ובוטלו רק כעבור כמה חודשים. בית המשפט האזורי לעבודה בחן את המוסד שבו היא לומדת וקיבל אישורים כי מדובר במוסד חינוכי מסודר. בסיום ההליך ניתן פסק דין המחייב את הביטוח הלאומי לבטל את החוב. אבל כאן עדיין לא מסתיים הסיפור.

בביטוח הלאומי כנראה חששו מקריסה או סתם פיתחו אובססיה לתובעת, והגישו ערעור על פסק הדין. כן עוד שלוש שנים של הליך, הפעם בבית הדין הארצי לעבודה כדי לברר חוב של 2,034 שקלים. גם אם מתעלמים לרגע מהמרדף אחרי נערה שהפכה לאישה צעירה, חשוב לזכור שכל שעות העבודה שהושקעו בתיק היו על חשבוננו. בזבוז מודע וחסר כל סיבה.

בית הדין הארצי סגר את הסאגה שוב לטובתה של התובעת ואחרי שבע שנים, פתר אותה מהחוב. לאחר פסק הדין הזה הסכימו סוף סוף גם בביטוח הלאומי "למחול" לה על החוב. אלא שלא' זה לא הספיק והיא מצאה דרך נוספת לדרוש פיצוי מהגוף שהטריד את חייה שבע שנים. בזכות סעיף בחוק שקובע כי עיקול לא חוקי הוא למעשה הוצאת לשון הרע, היא תבעה את הביטוח הלאומי.

בביטוח הלאומי התפתלו וניסו להסביר כי מדובר בחוסר תיאום בין מחלקת הגביה למחלקה המשפטית, אך לא הסבירו כיצד מתקבלת החלטה לבזבז סכומים בשביל להגיש ערעור על פסק דין שמחייב אותם לוותר על חוב לכאורה של 2,034 שקלים, אבל שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה עדנה יוסף-קוזין, פחות התרשמה. באוגוסט 2020 זכתה נבעה לנחמה פעוטה בדמות 10,000 שקלים שקיבלה כפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה. ספק אם מדובר בפיצוי ראוי על מה שנעשה לה.

את השאלה המעט יותר חשובה, כמה עולה לציבור כל פעולות האכיפה האטומות והאגרסיביות שמבצעות הרשויות ואיך ניתן לשפר אותן, אף אחד לא באמת שואל.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות